פסק-דין בתיק ת"א 47485/05

בפני תביעה על סך של 637,616 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לתובע, לטענתו, עקב התנהלות בלתי תקינה נטענת של הבנק הנתבע בחשבון התובע. לטענת התובע ביצע הבנק בחשבונו, על דעת עצמו, שלא כדין ומבלי שיידע על כך את התובע, פעולות שונות, וכן לא ביצע פעולות שהתובע הורה לו במפורש לבצע ופעל בניגוד להסכמות בין הצדדים.  

הצדדים והעובדות הצריכות לעניין .

התובע היה במועד הרלוונטי לתביעה לקוח של הבנק הנתבע וניהל חשבון בנק פרטי בו עסק גם במכירה וברכישה של מטבע חוץ בסניף מגדל האופרה ברחוב הרברט סמואל בתל אביב.

טענות התובע .

לטענת התובע נגרם לו נזק בסך 637,616 ש"ח בשל פעולות שביצע הבנק בחשבונו, בניגוד להוראותיו ללא אישורו או יידועו.

התובע ניהל חשבון בנק בבנק הנתבע במשך שנים. החל משנת 2000 החל התובע לבצע פעולות בשוק המט"ח העתידי. לטענת התובע, השקעותיו בחשבון היו סולידיות והוא לא עסק מעולם בעבר בפעילות ספקולטיבית מסוכנת. כן לטענתו, אין לו הבנה בשוק המט"ח. לטענתו, כניסתו לשוק ההשקעות הספקולטיבי נעשתה בעקבות שכנועו על ידי מר דותן לוי, יועץ ההשקעות בנתבע. לטענת התובע, מערכת היחסים בינו לבין מר דותן היתה מעבר ליחסי בנקאי - לקוח. היחסים ביניהם היו קרובים וחבריים, דבר שהביא אותו לסמוך על מר לוי ללא עוררין.

בעקבות זאת, לטענתו, במהלך שנת 2001, החל התובע, בשכנוע מר לוי ובעידודו, להכנס לעסקאות מט"ח עתידי מסוג "FORWARD", הגם שלתובע לא היתה בהן כל הבנה.  

לטענת התובע, מבנה עסקאות הדולר החופשי נשוא התביעה היו כדלקמן:

מהות העסקה היתה התחייבות של התובע למכור לבנק סך של 1 מליון דולר לפי שער בסיס מוסכם של 4.17 ש"ח לדולר ארה"ב, עד לתאריך 1/1/02. המשמעות הכלכלית של העסקה הינה כי על התובע לרכוש בשוק החופשי דולרים בערך של 1 מליון דולר ולמוכרם לבנק בשער בסיס מוסכם של 4.17 ש"ח לדולר. אין מדובר בעסקה שבה בפועל על התובע להחזיק 1 מליון דולר, אלא בהתחייבות לרכוש דולרים ולמוכרם, כשהסיכון הינו בהפרשי השערים.

בעת מימוש ההתחייבות בעתיד, בתאריך שלא הוגדר בין הצדדים: היה ושער הדולר בשוק החופשי היה נמוך מ- 4.17 לדולר - היה התובע מרוויח, ואם היה גבוה מ- 4.17 לדולר - התובע היה מפסיד.

הבטחונות שנדרשו מהתובע לצורך העסקה היו תיק ניירות הערך הקבוע שניהל באמצעות הבנק, בשווי של כ- 100,000 דולר.

לטענת התובע, ביסוד העסקה עמדה התחייבות הבנק כי במידה ושער הדולר יעלה על 4.4 ש"ח לדולר, תסגר העסקה באופן חד צדדי על ידי הבנק כך, שתקרת ההפסד של התובע תהייה בשווי הבטחונות.

במהלך חודש ספטמבר 2001, לאחר פיגוע הטרור במגדלי התאומים בארה"ב, עלה שער הדולר מעל 4.4. ש"ח לדולר (עליה של 4% - 4.5%), ולטענת התובע היה על הבנק לסגור את העסקה. הבנק הורה למר לוי לסגור את העסקה היות והבטחונות אינם מכסים את ההפסדים, אלא שלטענת התובע הבנק דיבר בשני קולות: הנהלת הבנק דרשה את הסגירה ואילו מר לוי פעל אחרת וביקש מהתובע לגייס בטחונות נוספים.

התובע לא גייס בטחונות נוספים, ולמרות זאת פעל מר לוי פעל על דעת עצמו ולא סגר את העסקה.

בחודש נובמבר 2001 נסע התובע לחו"ל. ערב נסיעתו עמד שער הדולר על 4.27 ש"ח לדולר. התובע טוען כי ערב נסיעתו ביקש לסגור את הפוזיציה, אלא שמר לוי שכנע אותו להשאיר את העסקה על כנה ולא לסגור אותה, תוך שהבטיח כי ישגיח עליה כעל בבת עינו. התובע השאיר למר לוי מנגנון סגירה כדלקמן:

א.      סגירה מיידית של 100,000 $ מתיק העסקה.

ב.       ביחס ליתרת העסקה (900,000$) נקבע:

1.       מר לוי יסגור את העסקה בשלבים ככל שהדולר יורד, באופן שעל כל אגורה שירד שער הדולר מתחת לשער של 4.27 - על הבנק לסגור סכום של 100,000 $.

2.       בכל מקרה, בשער של 4.22 ש"ח לדולר, שער שבו לו היתה נסגרת העסקה לא היה התובע מרוויח ולא מפסיד, על מר לוי לסגור לגמרי את העסקה.